מהערים הגדולות והעתיקות בצפון המדינה, עיר הרוויה במסורת ובתרבות, ולכן מומלץ מאוד להגיע אליה במהלך אחד החגים האתיופיים. נוסף על כך, לגונדר וסביבתה יש היסטוריה יהודית עתיקת יומין, וגם כיום ישנו מתחם של קהילת זרע 'ביתא ישראל' הממתינה לעלייה לישראל וכדאי להגיע ולבלות אתם שבתות וחגים.
(הערה – המגיעים לבקר בקהילה צריכים לדעת שהמקום משמש כבית כנסת ועל כן יש לכבד את המקום בלבוש ולאלהשתמש במכישירם אלקטורניים בשבת)
כיום, רוב המטיילים מגיעים לגונדר רק בתור תחנת מעבר בדרך להרי הסימיאן, אך למי שמחפש מפגש אנושי על הגבול שבין הכפרי לעירוני, גונדר זה המקום בשבילו. גם למי שמגיע לגונדר רק בתור תחנת מעבר בדרך לסימיאן, מומלץ בחום לעצור לארוחת צהריים באחת מהמסעדות המגישות פול באזור הפיאצה, לעשות סיור בארמונו של פאסילדס מייסד העיר, ולצאת בערב לאחד מבתי הזמר המפורסמים של גונדר. במהלך החגים האתיופיים, גונדר הופכת להיות אחד מהיעדים המרכזיים שמתקיימים בהם טקסים רבי־רושם, כחלק בלתי נפרד מאירועי החג, ויוצרים חגיגה תרבותית וצבעונית.
היסטוריה:
העיר גונדר הוקמה בשנת 1635 ולמעשה הייתה העיר הראשונה שהוקמו בה מבני אבן וטירות. בעיר הוקמו כנסיות רבות (על פי המסורת יש 44 כנסיות בעיר) ואנשי דת רבים התאספו אל העיר בשל העובדה שניתנו להם תנאים טובים, קרקעות וכיו"ב. כל זאת הניב פריחה בנצרות באתיופיה, ואנשי דת רבים עמלו על העתקת כתבים, יצירת מוזיקה ואומנות כתובה שלרוב שימשה
לצורך חיזוק הקיסרות וכן לצרכים פוליטיים ודתיים.
