הבהרה – ראשית, אקדים ואומר שאני, כותב שורות אלה, שומר מצוות, אך איני רב או פוסק הלכה, ועל כן מומלץ להפנות את השאלות שמטרידות אתכם לקראת צאתכם לטיול לרב שאתם סומכים עליו.

כשרות – ישנם מספר דברים חשובים מאוד שכדאי לדעת על אתיופיה בנוגע לכשרות. ראשית, באתיופיה בשונה ממקומות רבים בעולם לא תמצאו סימני כשרות כלשהם על מוצרים (למעט פריטים מיובאים בודדים ממש).

כשרות האוכל
הלחם הפשוט (מכיל קמח, מים, מלח, סוכר ושמרים בלבד), השתייה הקלה (קולה, אמבו, מים, בירה וכו'), השתייה החמה (תה קפה) וכן ה'ארקי' (ערק ממקור צמחי שאינו ענבים) – כשרים ואין צורך לחשוש. כמו כן, מוצרים בסיסיים לרוב כשרים, וצריך פשוט לבדוק את הרכיבים ולוודא שאין שם רכיבים שאינם כשרים. נוסף על כך האינג'רה מבושלת במכשיר מיוחד אשר משמש להכנת אינג'רה בלבד, ואין לחשוש כי האינג'רה הוכנה יחד עם מאכל לא כשר.

להלן רשימת מאכלים ומשקאות הנחשבים לכשרים: חלב, חמאה (ללא תוספות ולא מרגרינה), דבש (נקי וטהור), ריבה, מיני פסטה שמקורם בדרך כלל מאיטליה, קופסות שימורים של ירקות וּפֵרות שמכילים רק מים ומלח או סוכר, שימורי סרדינים או טונה המכילים רק שמן צמחי מלח ומים; אורז, עדשים, תירס וכיו"ב; תבלינים פשוטים ולא תעשייתיים: מלח, סוכר, פלפל.
אין להשתמש בחומץ שמקורו אינו ידוע; ניתן להחליפו בלימון.

כשרות הכלים
על פי ניסיוני, ברוב המוחלט של המסעדות, מוצרים כמו פסטה ואורז מתבשלים לרוב בנפרד מהרוטב שלהם, וכן הרטבים מהסוגים השונים מתבשלים בסירים שונים (רוטב עגבניות לא יבושל בסיר שמבשלים בו רוטב של בשר – גם לא לאחר שטיפה), ולכן על פי רוב (מומלץ לבדוק) אין בעיה באכילה של פסטה או אורז צמחוני, שכן הכלים לא מתערבבים. נוסף לכך הדגים הנפוצים למאכל באתיופיה, הטלפיה, וכן הדגים באווסה הנם דגים כשרים. לגבי שאר המקומות, לעניות דעתי, רוב הדגים כשרים אך יש לוודא זאת קודם.
ימי רביעי ושישי באתיופיה נקראים ימי 'צום' (אומרים את זה כמו בעברית – 'צום', אך הכוונה לטבעונות), ומאמינים רבים אוכלים בימים אלה אוכל טבעוני בלבד. ברוב המסעדות ישנה מערכת כלים מיוחדת לימים אלה, וישנם מקומות שיש בהם גם מטבחים שונים. דבר זה הנו מתנה למטייל הדתי, שכן כמעט בכל מסעדה (לא רק בימי רביעי ושישי) ניתן לבקש שיכינו את האוכל בכלים אלה. לדוגמה, אם תבקשו אורז בכלים של הצום הם יבינו וניתן לסמוך על כך, שכן שמירת 'הכשרות' של הכלים חשובה גם להם.

כלי בן יומו
מאכל פרווה שבושל בכלי שאינו בן יומו מכונה 'בחזקת בשרי/חלבי'. אם במשך 24 השעות מהבישול הבשרי או החלבי לא השתמשו בכלי כלל ב'חם', הרי שאינו נחשב לכלי בן יומו. כל עוד במשך 24 שעות מהבישול הקודם עוד בושל בו בחם (ואפילו פרווה) זה הוא כלי בן יומו לכל דבר. מונים 24 שעות להגדרת בן יומו רק כאשר אלה 24 שעות מלאות ללא שימוש ב'חם' כלל. כמו כן, יש כלל האומר ש'נותן טעם לפגם אינו אוסר', וזה הוא הדין לגבי הטעם שנבלע בכלים, שלאחר עשרים וארבע שעות טעמו נפגם. לכן אם בישלו בסיר בשר טרף, ולאחר שעברו עליו יותר מעשרים וארבע שעות בישלו בו תבשיל אחר – התבשיל כשר, מפני שהטעם הבלוע בסיר פגום, וטעם פגום אינו אוסר את התבשיל.

בישול עכו"ם ופת עכו"ם – ישנם המחמירים יותר וישנם המחמירים פחות, כדאי לברר מה המנהג שלכם או כיצד אתם פוסקים להלכה במקרים אלה. מהניסיון שלי, מסעדות רבות יאפשרו לכם להיכנס למטבח ולהדליק את האש.

דברים שיש לשים לב אליהם בחו"ל

במצרכים רבים (בעיקר משומרים וארוזים) משתמשים בחומרים מתחלבים/חומרים מייצבים – חומרים אלה הם חלק מקבוצת חומרים גדולה, שנועדו לחבר בין חומרים שאין להם זיקה משותפת ומונעים לאחר מכן את היפרדותם. חומרים אלה אשר מסומנים באות E, הנם למעשה אנזים מן החי. מכיוון שהחיה שממנה נלקחו לא תמיד כשרה, או כנראה עברה שחיטה לא כשרה, וכן בשל הכלל ש'כל היוצא מן הטמא טמא' – מדובר במאכל לא כשר! אדגיש כי מצרכים מחברות בין־לאומיות אשר נחשבים כשרים בארץ, לא תמיד יהיו כשרים גם באתיופיה.
בנוגע למוצרי חלב (אין הרבה באתיופיה), בגבינות קשות מוסיפים אנזימים מן החי כחלק מתהליך הגיבון, בשונה מגבינות רכות וחמאות שבהן אין שימוש כזה (יש לוודא קודם).
באתיופיה, למעט חלק מהערים הגדולות, רוב האוכל טרי ואינו מכיל את החומרים המצוינים לעיל. הבעיה היא בעיקר באוכל סגור שקונים אותו בדרך כלל בערים הגדולות.

גונדר – במלון הלאמרגר (Lamerger) תוכלו למצוא סט כלים כשר. לצוות במקום יש מודעות גבוהה מאוד והיכרות עם הישראלים ועם שומרי המצוות. בשל כך, בהיותכם שם תוכלו לבקש מהם שיכינו לכם אוכל בכלים הכשרים והם יבינו וישמחו לעשות זאת. כמו כן, ניתן להיכנס למטבח כדי לראות ולדבר עם צוות המטבח שם, כמו גם להדליק את הגז.

בית חב"ד – בשנת 2013 נפתח בית חב"ד לראשונה באתיופיה בידי הרב אליהו ודבורה חביב. בית חב"ד ממוקם באזור שכונת הבולה (Bole) באדיס אבבה ומשמש מטיילים ואנשי עסקים ישראליים העובדים ושוהים באתיופיה. כפי שצוין לעיל ישנה קבוצת וואטסאפ שמנהל אותה הרב מחב"ד שבה ניתן לשאול ולהתעדכן על אודות דברים חשובים, וכן להתעדכן מהרב בנוגע לפעילויות של הבית חב"ד. בית חב"ד באדיס אבבה נמצא סמוך לגלובל הוטל ולמלון לה סורס (Global Hotel , De la source ).

שבת – למעט הקהילות היהודיות באדיס אבבה ובגונדר וכן בבית חב"ד אין עוד מקומות שיש בהם תפילות וסעודות שבת (ישנו בית כנסת תימני באדיס אבבה סמוך לפיאצה שאינו פעיל במשך ימות השנה, אך במהלך החגים הגדולים חב"ד פועלים שם). בקהילות – הסעודות הם רק עם המתנדבים בקהילה ולא עם בני הקהילה. בקהילה הן באדיס אבבה הן בגונדר ישנן שלוש תפילות ביום, ספר תורה וכן תפילות חג. במהלך הטיול מומלץ לתכנן את הטיול כך שתהיו בשבת בקהילה באדיס אבבה או בגונדר, שזו חוויה יוצאת דופן.

זמני כניסת השבת קבועים כמעט בכל ימות השנה. לערך בשעה 17:50 נכנסת השבת ובשעה 19:10 היא יוצאת. יש שינויים קלים במשך השנה ויש לראות כמה ימים קודם לכן מתי השמש שוקעת ומתי יוצאים שלושה כוכבים בינוניים.

מיקום הקהילות היהודיות – גונדר: בית הכנסת של הקהילה ממוקם בקולג' רוד (college road) מול הגברנה (gebrana) בשכונת קאבלה 16 (kabale 16).
אדיס אבבה: בית הכנסת של הקהילה באדיס אבבה נמצא באחד הרחובות היוצאים מרחוב אסמרה (asmara road) באזור מגנניה (magenanya) מעט לפני לאמבראט (lambarat).

אדגיש ואומר שהקהילות הן באדיס אבבה הן בגונדר הנן קהילות דתיות, ועל כן הביקור בהן מחייב התחשבות וכיבוד אורחות חייהם; אין להשתמש במוצרי אלקטרוניקה בשבת; על הבנות ללבוש חצאית ועל הבנים לחבוש כיפה בשעת התפילה. מובן שכל בקשה של חברי הקהילה יש לכבד בהתאם לדרישותיהם.

בשל המצב הביטחוני והעוינות מצד השכנים הלא יהודיים, לעתים חברי הקהילה לא מאפשרים כניסה ללא תיאום מראש. את התיאום ניתן לעשות במייל:
hitnadvotbkehila@gmail.com

עוינות מצד המקומיים – על אף שאחוז המוסלמים הולך וגדל באתיופיה, כיוון שמדובר במוסלמים אתיופים (כמו גם מוסלמים ברוב אפריקה), הידע שלהם על ישראל ו/או פלסטין/מלחמות/מזרח תיכון וכו' הנו מזערי ולוקה בחסר. מעולם לא נתקלתי (או שמעתי) על עוינות מצד מקומיים על רקע דתי (סיפור שונה חווים בני הקהילה מצד שכניהם). כמו כן, מעולם לא נתקלתי בגילויים אנטי יהודיים/ישראליים כשהסתובבתי עם כיפה על אף שאולי מן הראוי להיות זהיר באזורים בעלי אופי מוסלמי מובהק.

מובן שהדברים יכולים להשתנות בהתאם לתקופות ולאירועים השונים.

יין – מומלץ להביא יין לקידוש והבדלה, כי אין יין כשר (אלא אם כן אתם מביאים מבית חב"ד).

סגירת תפריט
Call Now Button
WhatsApp chat
×
×

עגלת קניות