מלריה
באתיופיה יש מלריה! מלריה גורמת מעל ל־2 מיליון מקרי מוות בשנה בעולם ולמעשה הופך את היתוש לבעל החיים הקטלני ביותר בעולם!
מחלת המלריה נגרמת על ידי יתושי האנופלס המעבירים את טפילי המלריה מאדם חולה לאדם בריא דרך נשיכות. יתושי האנופלס חיים באזורים הנמוכים מ־2000 מטר ונושכים בעיקר בשעות החשכה. המחלה מתבטאת בחום גבוה, צמרמורת, שלשולים, כאבי ראש והרגשה כללית ירודה.
אין חיסון כנגד מחלת המלריה, אך ניתן למנוע אותה דרך שימוש באמצעים למניעת נשיכות יתושים ובתרופות למניעת הופעת המחלה. קיימים מספרי תכשירים יעילים המקנות בנטילה מסודרת, הגנה של 90% עד 95% מפני מרבית סוגי המלריה.

באופן גס מאוד ניתן לחלק את אתיופיה לשניים: דרומית לאדיס אבבה וצפונית לה. כאשר האזור שנמצא דרומית לאדיס אבבה מועד יותר למלריה, ואילו באזור שנמצא צפונית לאדיס אבבה (חוץ מאזור אגם טנא), הסיכויים לחלות במלריה נמוכים יותר.
מקומות מרכזיים שאין בהם מלריה – אדיס אבבה, גונדר, לליבלה.
מקומות מרכזיים שיש בהם חשש להידבק – אווסה, בהר דר, אזור השבטים

כלבת – כלבת הנה מחלה מסוכנת מאוד הנגרמת על ידי וירוס ומועברת דרך בעלי חיים נגועים. מי שננשך או נשרט על ידי כלב/בע"ח נגוע או חשוד כנגוע, צריך להגיע לטיפול מידי בהקדם האפשרי. לפני הטיסה מומלץ לעשות חיסונים המונעים את התפתחות הווירוס והתפשטותו ומאריכים את משך הזמן עד לקבלת טיפול, אך אינם מהווים תחליף לטיפול במקרה של חשיפה לווירוס. באתיופיה ישנם כלבי רחוב רבים, וכן מפגש עם בעלי חיים כגון קופים ויש להיות ערניים לכך. כמו כן, יש לשאול את הרופא במרפאת המטיילים על אודות הטיפול המומלץ ועל האופן שיש לנהוג בו במקרה שננשכתם.

בילהרציה – היא מחלה טפילית אשר נגרמת על ידי תולעת טפילה שחיה במים מתוקים (לרוב מזוהמים – צואה, כביסה וכדומה). הטפיל חודר לגוף דרך שתיית/בליעת המים או דרך העור (לרוב רגליים), מספר שבועות לאחר חדירת הטפיל מתחיל ה'בלגן' – בעיות בכבד, דימום פנימי, חום, שלשול ועוד הרבה תופעות לא נעימות. חשוב לדעת שהטפיל לא מצוי במקורות של מים זורמים כגון מעיינות זורמים ונחלים, אלא בעיקר באגמים ומקווי מים.

בכל מקרה – אם נכנסתם למקור מים שאתם לא בטוחים לגביו, התנגבו ביסודיות עם מגבת יבשה, זה עשוי להפחית את סיכוי ההידבקות באופן ניכר. וכמובן, לעשות בדיקות דם וצואה כשאתם חוזרים לארץ, שכן לוקח כמה שבועות עד שהגוף מתחיל להראות סימני מחלה.

מים – באתיופיה מומלץ לשתות מים רק מבקבוקי מים מינרלים. מי הברז באתיופיה לא נקיים כמו בארצות מפותחות ועלולים לגרום לבעיות במערכת העיכול. מים מורתחים (כגון תה או קפה) אינם מהווים בעיה, וכן פעולות כגון צחצוח שיניים או שטיפת כלים אפשרית במי הברז. מי שמתכנן לעשות טרקים ארוכים, מומלץ להביא מטהרי מים או לחילופין פתרון קל ונוח יותר הוא לקחת בחשבון השכרת חמור/סוס על מנת שיסחוב לו את המים

מחלת גבהים – בטרקים הנפוצים והגבוהים של אתיופיה, כגון הרי הסימיאן, הרי הבאלה והאבונה יוסף יש חשש לחלות במחלת גבהים. מחלת גבהים היא תגובה של הגוף למחסור בחמצן השורר בהרים גבוהים. מחלת גבהים מופיעה החל מגובה של 3,500 מטר לערך, בקרב מטיילים שלא התאקלמו לגובה. המחלה מתבטאת בעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני בדם הגורמת לתסמינים הכוללים חלק מהתופעות הבאות: קוצר נשימה, עייפות, אפתיה, בחילה, כאב ראש, ראייה כפולה, סחרחורת, בלבול, חרדה, אבדן תאבון ולעתים הקאה. הכחלת השפתיים, קצות האצבעות והציפורניים יהיו בין הסימנים הראשונים למחסור בחמצן. הדרך היעילה ביותר למנוע את הופעת המחלה היא עלייה מתונה מלווה בשתייה מרובה.

גנבים – באתיופיה גנבה הנה דבר שנוא ומאוס בקרב התושבים, והמילה גנב (לִבָה – leva) היא מילת גנאי. אמנם יש גנבים, אך היחס כלפיהם מאוד לא סלחני. אם וכאשר גנב 'נתפס על חם' קיימת סבירות גבוהה כי אזרחים בסביבה יסייעו ואף 'ילמדו אותו לקח'. מקומות הומים כגון תחנות מרכזיות, שווקים וכדומה מועדים יותר לגנבות, ועל כן יש להיות ערניים ולוודא שכל הציוד היקר שלכם שמור במקום טוב – פאוץ' בטן, כיסים עם רוכסן ובמקומות בתיק שקשה להגיע אליהם.

חשוב לדעת – באתיופיה ישנן שיטות גנבה מתוחכמות ומקוריות שמומלץ להכיר את הקונספט שלהם כדי לא ליפול בפח.

אדם דוחף לידיך עיתון, ספר וכדומה ובלי שאתה שם לב הוא מכייס אותך. עוד שיטה מתוחכמת מקודמתה היא שאדם יורק או זורק עליכם משהו "בטעות" ואז כשהוא בא לעזור לכם ולהתנצל, הוא מכייס אתכם בלי שתשימו לב מטיילים וחוסכים

 

סגירת תפריט
Call Now Button
WhatsApp chat
×
×

עגלת קניות